איזה מין טבע

הטבע מתרחק מאיתנו או שאנחנו התרחקנו ממנו?

אנחנו מנסים לתת בגיל הרך הדרכה לילדים היקרים שלנו על הטבע, על החוקיות שבו; השמש זורחת ושוקעת, העלים גדלים בצורות שונות ונהדרות בצבע ירוק, וכשנושרים, הופכים לצהובים ואז חומים.
אנחנו מטיילים איתם ורואים עד כמה הם קרובים יותר, וסקרנים באופן טבעי לכל אבן וגרגר חול, הכול מרתק! מפני שזה כל כך ברור לנו, אנחנו מעודדים ומסבירים על כל שורש וענף, ונזכרים שחשוב לעצור ולהריח פרח, גם אם זה כבר לא בשבילנו, אלא בשבילם.
אבל חוק טבע שיותר קשה להיזכר בו, הוא חוק הקשר הטבעי. בין אנשים, בין ילדים. למען האמת החוק הזה מסקרן ומעניין לפחות באותה מידה שהעלים מרתקים. ועוד יותר מעניין שבשביל ללמוד על חוק הקשר צריך להיות בקשר.
כמעט ושכחנו שבשביל לגדל ילד, צריך כפר שלם!
היום רובנו לא חיים בכפר אלא בערים, אבל הרגשת הכפר האחד הדואג לך היא עדיין כאן. פשוט קצת שכחנו, התרחקנו מההרגשה, התרחקנו אחד מהשני.
כמחנכים של הדור הצעיר, יש לדאוג לקשר בין אנשים, לא פחות מכל נושא אחר שחוקרים אותו עם הילדים. כל אחד מאיתנו אחראי לקחת חלק בדבר, כדי שהילד יגדל בביטחון, בשמחה, בידיעת חוק הטבע, שהוא נאהב ע"י אמא ואבא, ע"י חברים, ע"י האימהות והילדים שהוא נפגש איתם, השכנה, המוכר במכולת והמדריכים שהוא פוגש בחייו.
כאן עבודתנו המשותפת, וככל שנצליח, נגדל דור שאינו בודד אלא מחובר לשיבטיות הטבעית שלנו, לאותו הטבע, הטוב.

אולגה אוחיון היא אמא לשניים, מנהלת משפחתון, מחנכת לגיל הרך