סביבה לגיל הרך

 חינוך נכון לילדים מתחיל בסביבה

על מנת להכין עבור ילדינו תשתית לדרגת ההתפתחות הבאה של האנושות, המטרה החינוכית צריכה להיות חדה וברורה מאוד: בניית הסביבה! למעשה החברה לא מחנכת בעצמה, אלא היא מחנכת דרך הסביבה שהיא מארגנת עבור הילד. הגישה לפיה מחנכים את הילדים באופן ישיר דרך המבוגר שגויה, והדאגה צריכה להיות רק לסביבה. אם נפעל כך, לא נצטרך לגשת אל הילד ולדרבן אותו להשתתף, לומר לו מה לעשות או להעיר לו על התנהגותו. כל שעלינו לעשות הוא לגרום לו להתפתח באמצעות הסביבה הנכונה. סביבתו של האדם היא הגורם המרכזי בהתפתחותו. כחלק מבניית הסביבה עבור ילדים בגיל הרך (0-3) יש לאפשר להם לחקור את הטבע כולו, ולארגן אפשרויות והזדמנויות למחקר עצמאי של הטבע והמציאות.

משחקי חקר:

באמצעות הגשת "משחקי חקר" לילדים מגיל צעיר, אנו בונים עבורם סביבה המפתחת כישורי חקר עצמאיים של המציאות, של הטבע ההרמוני השלם, אנו מספקים להם סביבה המאפשרת לחקות את עולם המבוגרים, ולהתנסות בחוויות חברתיות ראשוניות, התנסויות הבונות תשתית לקראת המטרה העתידית של קשר וחיבור בעולם גלובלי אינטגראלי. בגילאים הצעירים (0-3) ישנן מספר מתודות משמעותיות המאפשרות מרחב מחקר עצמאי עבור הילדים ומספקות התנסויות אלו: תיבות פעילות, ארגז חול, טיול וחצר פעילות. אמנם במבט ראשון נראה שאין בכך איזושהי בשורה חדשה, ואכן אלו מתודות ידועות ומוכרות, אך אם נכיר בחשיבותן נוכל לבדוק ביננו לבין עצמנו, עד כמה באמת הסביבה בה גדלים ילדנו מספקת התנסויות מסוגים אלו. למעשה באמצעים הפשוטים שתארנו, אנו מקיפים את הילדים בסביבת למידה מיטבית לחקר העולם ולשאר ההתנסויות הקריטיות להתפתחות בגילאים אלו.

ארגז החול

לחול יש מרקם ייחודי שהחשיפה אליו כחומר הקיים בטבע (ואף בסביבה שבנה האדם), והוא עונה על צרכי התפתחות מגוונים: מבחינה מוטורית לחול תרומה משמעותית לחיזוק חגורת הכתפיים. ושאר אברי גופו. החול הלח מפעיל לחץ נגדי על תנועותיו ומאפשר לפתח שיווי משקל, אירגון הגוף וחיזוק השרירים. מבחינה רגשית לארגז החול אפקט מרכז ומרגיע. בארגז החול הלח הילד יכול לבטא יצריות, כעס ותוקפנות באמצעות בנייה והרס של מבנים, או כיסוי וקבירה של חפצים. החול משתנה וניתן לעיצוב (כשהוא לח), והוא מקביל לחומרי יסוד כמו מים ואויר, מהם לומדים הילדים על האיזון הקיים בטבע ואחדותו. ארגז החול מעודד יצירתיות, בשל תכונתו להתאים עצמו לכלים שונים כשהוא לח. עם חול יבש מתאפשרת למידת מושגי יסוד וחוקי טבע מסוג אחר, לדוגמא חוק שימור הכמות כשהילד מעביר חול מכלי רחב ונמוך לכלי צר וגבוה ומבחין שהכמות לא השתנתה. מבחינה חברתית, ארגז החול מזמן אינטראקציות חברתיות מסוגים שונים. הילדים משוחחים ביניהם, יוצרים דברים במשותף, מחליפים כלים זה עם זה. נוצרים גם קונפליקטים חברתיים שהניסיון לפתור אותם דווקא בארגז החול – מעודד רכישה של כישורים חברתיים שהינם חשובים לא פחות.

טיול בטבע:

ילדים בגיל הרך הנמצאים בערנות ובריאות טובה, מגלים סקרנות רבה לחקור ולהבין את העולם, את המציאות והסביבה, הם מחפשים באופן פעיל הסברים לתופעות. טיול טבע מאפשר להם מפגש בלתי אמצעי עם כל דרגות הטבע- הדומם, הצומח, החי והמדבר, בתנאים ראשוניים שאין בהם התערבות מלאכותית מעשה ידי אדם (כמו מכוניות, כבישים, מפעלים חנויות וכד'). אך המרכיב החשוב ביותר בטיול טבע הוא ספיגת תחושת "כוליות הטבע", שהכל אחד, המפגש עם הטבע הפועל בהרמוניה מושלמת! לפי המחקר, רק בחיק הטבע ילדים מפנימים תחושה שלטבע יש הנהגה משותפת. (וגם עקרונות של "מערכת סגורה")
החוויות שהילד חווה בטיול הופכות לחומר גלם עבור תכני המשחק, בבית ובחצר. חומרים ופריטים שנאספו בטיול מובאים הביתה, ומאוחסנים כחומר להדבקות או לתיבת פעילות בנושא טבע (בהמשך המאמר ידובר על תיבות פעילות). בכך ניתנת לילדים הזדמנות להרחבת ההתנסות בהקשרים נוספים. חווית הטיול זוכה בהמשך לביטוי ביצירה (בגירים, בהדבקות או בשיחה בהתאם לשלב התפתחותו ולאופיו של הילד).

כדאי להצטייד לקראת טיול טבע במיכל שקוף עם מכסה מחורר, שקית, זכוכית מגדלת, ולגדולים (3.6 – 4) גם משקפת. (בנוסף להכרחיות כגון מי שתיה, כובע, נעלים מתאימות וכד').

חצר פעילות:

החצר מציעה מגוון רחב ביותר של חפצים מעולם המבוגרים (מיטה, כורסא, שולחן, ארון, בדים גדולים, טלויזיה, מדפסת, מחשב, מראה, כלי ניקוי, מיכלים, קערות, קרשים, משטחי פלסטיק גדולים וקטנים כלי מטבח שונים, חומרים להתנסות מהסביבה הטבעית ועוד). כל אלה מזמינים את הילד לחקירה וגילוי, ונותנים מענה אופטימאלי לצרכים ההתפתחותיים שלו. החצר היא בעלת חוקים הופכיים לאלה של פנים הבית. היציאה החוצה, מסמלת את ראשית חקירת העולם הגדול ועולם המבוגרים.
חצר הפעילות היא בעצם חיקוי של סביבת הילד. בחצר נמצאים החפצים שהמבוגרים, שהינם הדמויות המשמעותיות ביותר עבור הילד, השתמשו בהם ויצאו משימוש (התקלקלו אך אינם מסוכנים לילד). חצר הפעילות מאפשרת לילד לחקות, להתנסות ולעבד את אירועי חייו, ובכך להפנים וליצור לעצמו סכמות על העולם בו הוא חי. החצר היא המעבדה של הילד בה הוא יכול לחולל שינוים שאפשריים אך ורק בה. לצורך החקירה שלו, הוא לעתים שובר, הורס, ואף זורק ומנפץ (כל עוד זה לא פוגע באחר) כל זאת על בסיס חוקי החצר ההופכיים לחוקי פנים הבית. החצר היא הזדמנות לעבודה בקבוצה ושיתוף פעולה, מתוך מטרה להתמודד עם אינטראקציות מגוונות וללמוד לפתור קונפליקטים. פעילות בחצר מחייבת הימצאות מבוגר משגיח, אחת האמהות של ילדי הקבוצה או מטפל אחר. החצר מרכיבה את כל האלמנטים ההתפתחותיים שהילד זקוק להם בשלב בו הוא נמצא. הוא יכול לטפס, לבנות, לחקות, להכניס ולהוציא, לשבור ולבנות, להשתתף באינטראקציה חברתית, להבין סיבה ותוצאה, להכין מבוץ או חול פריטים חסרים למשחקיו והכל באזור פעילות אחד.
בנוסף לחפצים שתוארו, נמצאים בחצר ארגז החול, ברז מים, כמה מתקני פעילות מוטורית ורצוי גם גינת ירק ופינת גידול בע"ח.

תיבות פעילות

רעיון הגשת תיבות פעילות מבוסס על שימוש במגוון חפצים שיצאו מכלל שימוש המבוגרים בסביבתו של הילד ומוגשים לו על פי שיטות מיון. התיבות מכילות מגוון עשיר מאוד של חפצים וגרוטאות, כשכל תיבה ערוכה על פי תכונה בולטת אחת, המהווה מכנה משותף לכל החפצים שבתוכה.
המכנה המשותף לפיו מאורגנים החפצים בתיבות הפעילות יכול להיות:
חומר דומה (למשל: תיבת נייר, תיבת עץ, תיבת מתכת, או בד וכדומה)
תוכן דומה (למשל: תיבת בע"ח פרוותיים, תיבת צורות עגולות, תיבת שבת, תיבת חומרים שקופים)
פעולה דומה (למשל תיבת השחלה, תיבת סגור–פתח וכדומה).

במהלך החקירה הראשונית של התינוק והפעוט את עולמו, יש למבוגר תפקיד משמעותי כמתווך בין הילד לסביבתו. המבוגר מסנן גירויים ודואג שהילד יוכל להכילם ולבנות מהם מערכת הגיונית המייצרת סדר בעולמו. תיבות הפעילות הממויינות פועלות כ"מסננות גירויים", ובכך מאפשרות לילד ליצור הכללות, מושגים ולחשוב על העולם. אך גם בכל שלב התפתחותי בגיל הצעיר תיווך המבוגר הוא הזדמנות שאין לה תחליף ליצירת קשר, הבניית מושגים והפנמה של ערכים.
המשחק בתיבות הפעילות מפתח חשיבה ייצוגית, קשב וריכוז, יכולת מיון והכללה (אבחנות פרט וכלל), וכן פיתוח תשתית להבניית מושגים (הכרחית להתפתחות הקוגניטיבית).

האוסף הממוקד והממויין – מאפשר לילד פעילות בתוך מסגרת מובנית, המוגשת לו כ"פיסת עולם" בעלת מימדים המאפשרים התמודדות עם הלא ידוע ללא הצפה רגשית ויצרית. כך מסייע המשחק בתיבות, לוויסות התנהגות ותגובה רגשית או צורך בסיפוק יצרי מיידי. במסגרת הלמידה הפעילה בתיבות נוצרים קשרים בין מערכות שונות, המחזקות ומזרזות תהליכי חשיבה מורכבים, כמו המשגה ולמידה אפקטיבית. הגשה חוזרת ונשנית של התיבות מפתחת את המיומנויות של אחסון מידע ושליפתו.

כולנו מכירים את המשיכה של הילד בגיל הרך לשחק בטלפון שלנו או לנעול את הנעליים שלנו… להדמות למבוגרים שבסביבתו זו משאת נפשו בשלב זה. הוא נמשך לחקור ולהכיר חפצי מבוגרים, מפני שהם מושא המחקר המרכזי שלו הנובע מהרצון לגדול ולהדמות לגדולים (הוריו) שהטבע הטביע בו. לכן, החפצים שיצאו מכלל שימוש של המבוגרים מתאימים למטרה זו במיוחד, מכיוון שילדים צעירים עדיין מרגישים קשר רגשי (המיספירה ימנית) אליהם בהיותם בעלי יכולת לחוש את כוח המגע של המבוגר שנטמע בחפץ הדומם בעת השימוש בו. כשהם מוגשים ממויינים בתיבות מצטרף לחקירה הפן השכלי (המיספרה שמאלית). כך פועלות יחדיו שתי ההמיספרות המוחיות ימין ושמאל הבונות את המערכת המתווכת של האדם עם המציאות של העולם החיצון.

את תיבות הפעילות יש להגיש בהדרגתיות באמצעות החלפת תכולת התיבות והתאמתה בכל פעם מחדש בהתאם לשלב ההתפתחותי של הילד.
הרחבה הדרגתית לפעילות יכולה להיות לדוגמה הוספת חפץ אחד שונה מנושא התיבה, במטרה לאפשר הבחנה בתכונות של החפצים מתוך הופכיות.
דוגמה נוספת להרחבה הדרגתית של תיבות הפעילות, היא יצירת סכמות להכרת חוקי הטבע והמציאות הסובבת בהדרגה, מעולמו הקרוב של הילד(אני, אמא, הבית והמשפחה שלי) דרך הרחבתו למכנה משותף כמו הישוב שלי, המדינה שלי והעולם כולו.

לסיכום- התפתחות כישורים בגיל הרך

המוח מתפתח בקצב מואץ בתחילת החיים: עד גיל 5 מגיע המוח ל 90% מהגודל הפוטנציאלי שלו. כלומר, הבנייתם של מרכזי פיענוח, מרכזי תגובה וחלקים האחראים על חיבור בין מרכזים מוחיים שונים, מסתיימת בשנים הראשונות לחיי הילד. רוב החוקרים מסכימים שזהו חלון הזדמנויות התפתחותי ויש המגדירים זאת כתקופה קריטית להתפתחות המוח (ולהתפתחות האישיות). לכן מדגישים החוקרים שזוהי התקופה בה הילד מפתח את המיומנויות הבסיסיות שישרתו אותו גם במהלך החיים הבוגרים.
"משחק חכם" הוא מושג המתייחס ליכולת לפתח אצל ילדים כישורים שהם מעבר ליכולות האקדמיות:
תבונה- תכונה המאפשרת לילד לפתח כישורי חיים שאינם שייכים לכישורי למידה. על אף שלמידה חשובה לביצועיו בבית הספר, ישנן מיומנויות שלא ניתן למדוד, באמצעות ציונים בכיתה, אך ניתן לצפות בהן במהלך המשחק של הילד, ולהבחין ביחסו לזולת ובערכים גבוהים שרכש מתוך המחקר שערך על חפצי המבוגרים בסביבתו. דרך מחקר כזה, רוכש הילד סכמות סנסו-מוטוריות חדשות המאפשרות לו לחוות את סביבתו בדרך עשירה יותר: לגלגל, לדחוף, לפתוח, לסגור, להשחיל, למשוך וכד'. עם הזמן מצטברות חוויות וגירויים מגוונים ומורכבים והוא לומד תכונות חדשות נוספות בעזרתן מתעשרת המציאות ההכרתית שלו.

תודה למלכה האס מורתי היקרה ותודה לדר' עדה בקר על הספרים בעלי התוכן החשוב בנושא חינוך חברתי

רחל שניר
היא מיילדת, ומתמחה בפסיכולוגיה ואומנות הילד, ריכזה את תחום הגיל הרך בקיבוץ מלכיה ולימדה את ההיסטוריה של האומנות במכללת תל חי. כיום מתגוררת בפתח תקווה, סבתא ואימא, נשואה לאמנון